דמיינו שאתם נכנסים לחנות טכנולוגיה, קונים טלוויזיה חדשה ומקבלים הצעת שירות אחריות מורחבת למשך שלוש שנים. אתם לא ממש שמים לב לאותיות הקטנות בחוזה, בודקים את המחיר ומשלמים. לאחר כמה חודשים, הטלוויזיה מתחילה להראות בעיות טכניות, ואתם פונים לשירות הלקוחות בבקשה לממש את אחריותכם.
אפשרות לשינוי התנאים
בחוזה רגיל, יש לכל צד יכולת לשנות את התנאים, להוסיף או להוריד סעיפים, ולהתאים את ההסכם לצרכים הספציפיים של שני הצדדים. לעומת זאת, בחוזה אחיד, התנאים קבועים מראש ולא ניתן לשנותם.
הגנת הצרכן
בחוזים אחידים ישנן לעיתים בעיות של חוסר שקיפות ואי-בהירות בנוגע לתנאים. במקרים כאלה, ייתכן שלצד החלש (למשל, הצרכן או חברה קטנה) לא תינתן הזדמנות להבין את התנאים המלאים או להיעזר בהכוונה. החוק בישראל, ובמיוחד חוק החוזים האחידים, מגן על הצרכן על ידי דרישה להצגת תנאים ברורים ומובנים.
הסכמות והסכמים גמישים
בחוזה רגיל יש גמישות רבה יותר בתהליך ההסכמה. כל צד יכול לנסח את התנאים ולסכם עליהם בצורה שתהיה מקובלת על שני הצדדים. בחוזה אחיד, מצד שני, הצרכן או החברה הקטנה אין להם הרבה אפשרות לנהל משא ומתן על תנאי ההסכם.
חוזה רגיל – חוזה זה נערך בדרך כלל בהסכמה הדדית בין שני צדדים, כאשר כל צד רשאי להציע תנאים ולהתמקח עליהם. כל פרט בחוזה נתון למשא ומתן, ויתכנו שינויים ותרחישים לפי הצרכים של כל צד. לדוגמה, אם מדובר בעסקה בין שני בעלי עסקים, כל אחד מהם יוכל להציע את התנאים המועדפים עליו, והם יגיעו להסכמה משותפת.
חוזה אחיד – מדובר בחוזה שבו צד אחד, לרוב חברה גדולה או ספק, קובע מראש את כל התנאים וההגבלות, והשני, הלקוח או החברה השנייה, רק מקבל אותם כפי שהם. חוזים כאלה נפוצים בעסקאות צרכניות, כמו רכישת שירותים או מוצרים. הצד שמציע את החוזה לא נותן הזדמנות לשנות או להתמקח על התנאים. לדוגמה, כאשר חברה מספקת שירות לקוחות תחת תנאי שימוש או הסכמים שכתובים מראש.
כאשר אתם נכנסים להסכם עם חברה, ספק או שותף עסקי, חשוב להבין את משמעות החוזה ולקבל ייעוץ משפטי כדי לוודא שאתם מבינים את כל התנאים המופיעים בו. חוזים יכולים להיות מורכבים ולכלול סעיפים חשובים שיכולים להשפיע על הזכויות והחובות שלכם, ובמקרים מסוימים גם על עתיד העסק שלכם.
"במקרה של ספק פרשני, יבוא הכלל 'נגד המנסח' ויטה את הכף לחובתו של מנסח החוזה. ... כלל זה, כוחו יפה במיוחד כאשר בחוזה אחיד עסקינן. ... לצד כלל הפרשנות 'נגד המנסח' אנו מוצאים את כלל הפרשנות 'נגד הצד החזק'" (ראו: ע"א 8729/07 אירונמטל בע"מ נ' קרן קיימת לישראל, פסקה 16 [פורסם בנבו] (12.11.2009)).
יידע אפוא כל מנסח חוזה, כי כל יתרון אותו הוא מבקש להקנות לעצמו בחוזה צריך לבוא לידי ביטוי ברור ומפורש בהוראות החוזה, באופן שיאפשר לצד הפסיבי להבין בקלות כי החוזה עליו הוא חותם מעניק יתרון זה לצד המנסח – ובהתאם לכך לכלכל את צעדיו ולהחליט האם הוא אכן מעוניין להתקשר באותו חוזה." ראו עא 3999/22
"כזכור, עסקינן בחוזה אחיד – חוזה שלגביו יצר המחוקק הישראלי מנגנון לביקורת שיפוטית שמטרתו "להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים" (סעיף 1 לחוק החוזים האחידים). בלב מנגנון זה הציב המחוקק את חרב הביטול, שמקים סעיף 3 לחוק זה, ביחס לתנאים שיש בהם "משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות". ראו רעא 6992/22
"סבורני כי הצדק עם בית המשפט המחוזי, כי ככל שהמדובר בסעיף 10 הנזכר, אין המדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד לפי סעיף 3 לחוק החוזים האחידים. המדובר בתניה אשר מתיישבת עם השכל הישר, ושאין בה כשלעצמה דופי" ראו רעא 8364/23
ייעוץ משפטי לחברות ועסקים, כולל דיני חברות, חוזים, סכסוכים בין בעלי מניות, הגנה על קניין רוחני ודיני עבודה.