דמיינו שאתם נכנסים לחנות טכנולוגיה, קונים טלוויזיה חדשה ומקבלים הצעת שירות אחריות מורחבת למשך שלוש שנים. אתם לא ממש שמים לב לאותיות הקטנות בחוזה, בודקים את המחיר ומשלמים. לאחר כמה חודשים, הטלוויזיה מתחילה להראות בעיות טכניות, ואתם פונים לשירות הלקוחות בבקשה לממש את אחריותכם.
כאן אתם מגלים: בתנאי החוזה, שאותו לא קראתם בעיון, כתוב כי עליכם לשלם על כל תיקון מעבר לתקלות שנחשבות ל״פגם בייצור״, ובמקרים מסוימים ידרשו מכם לשלם גם על עלות ההובלה וההתקנה מחדש של המוצר. אתם מופתעים לגלות שכל התנאים האלה כבר הוגדרו מראש על ידי בית העסק, ללא אפשרות לשנות אותם או לנהל איתם משא ומתן. החוזה הזה – ששולי הקטנים והמשפטים המורכבים בו נותרו סמויים מעיניכם – למעשה מהווה חוזה אחיד.
הדוגמא כמו במקרה שלנו מבהירה כיצד הצרכן לא תמיד מודע לכך שהוא מקבל תנאים שלא ניתן לשנות, אלא רק להסכים להם או לסרב להם. במקרה לעיל, חשובה במיוחד המודעות וההבנה של מה שנכנס לחוזה, כדי למנוע הפתעות לא נעימות בהמשך.
אפשרות לשינוי התנאים
בחוזה רגיל, יש לכל צד יכולת לשנות את התנאים, להוסיף או להוריד סעיפים, ולהתאים את ההסכם לצרכים הספציפיים של שני הצדדים. לעומת זאת, בחוזה אחיד, התנאים קבועים מראש ולא ניתן לשנותם.
הגנת הצרכן
בחוזים אחידים ישנן לעיתים בעיות של חוסר שקיפות ואי-בהירות בנוגע לתנאים. במקרים כאלה, ייתכן שלצד החלש (למשל, הצרכן או חברה קטנה) לא תינתן הזדמנות להבין את התנאים המלאים או להיעזר בהכוונה. החוק בישראל, ובמיוחד חוק החוזים האחידים, מגן על הצרכן על ידי דרישה להצגת תנאים ברורים ומובנים.
הסכמות והסכמים גמישים
בחוזה רגיל יש גמישות רבה יותר בתהליך ההסכמה. כל צד יכול לנסח את התנאים ולסכם עליהם בצורה שתהיה מקובלת על שני הצדדים. בחוזה אחיד, מצד שני, הצרכן או החברה הקטנה אין להם הרבה אפשרות לנהל משא ומתן על תנאי ההסכם.
חוזה רגיל – חוזה זה נערך בדרך כלל בהסכמה הדדית בין שני צדדים, כאשר כל צד רשאי להציע תנאים ולהתמקח עליהם. כל פרט בחוזה נתון למשא ומתן, ויתכנו שינויים ותרחישים לפי הצרכים של כל צד. לדוגמה, אם מדובר בעסקה בין שני בעלי עסקים, כל אחד מהם יוכל להציע את התנאים המועדפים עליו, והם יגיעו להסכמה משותפת.
חוזה אחיד – מדובר בחוזה שבו צד אחד, לרוב חברה גדולה או ספק, קובע מראש את כל התנאים וההגבלות, והשני, הלקוח או החברה השנייה, רק מקבל אותם כפי שהם. חוזים כאלה נפוצים בעסקאות צרכניות, כמו רכישת שירותים או מוצרים. הצד שמציע את החוזה לא נותן הזדמנות לשנות או להתמקח על התנאים. לדוגמה, כאשר חברה מספקת שירות לקוחות תחת תנאי שימוש או הסכמים שכתובים מראש.
כאשר אתם נכנסים להסכם עם חברה, ספק או שותף עסקי, חשוב להבין את משמעות החוזה ולקבל ייעוץ משפטי כדי לוודא שאתם מבינים את כל התנאים המופיעים בו. חוזים יכולים להיות מורכבים ולכלול סעיפים חשובים שיכולים להשפיע על הזכויות והחובות שלכם, ובמקרים מסוימים גם על עתיד העסק שלכם.
"במקרה של ספק פרשני, יבוא הכלל 'נגד המנסח' ויטה את הכף לחובתו של מנסח החוזה. ... כלל זה, כוחו יפה במיוחד כאשר בחוזה אחיד עסקינן. ... לצד כלל הפרשנות 'נגד המנסח' אנו מוצאים את כלל הפרשנות 'נגד הצד החזק'" (ראו: ע"א 8729/07 אירונמטל בע"מ נ' קרן קיימת לישראל, פסקה 16 [פורסם בנבו] (12.11.2009)).
יידע אפוא כל מנסח חוזה, כי כל יתרון אותו הוא מבקש להקנות לעצמו בחוזה צריך לבוא לידי ביטוי ברור ומפורש בהוראות החוזה, באופן שיאפשר לצד הפסיבי להבין בקלות כי החוזה עליו הוא חותם מעניק יתרון זה לצד המנסח – ובהתאם לכך לכלכל את צעדיו ולהחליט האם הוא אכן מעוניין להתקשר באותו חוזה." ראו עא 3999/22
"כזכור, עסקינן בחוזה אחיד – חוזה שלגביו יצר המחוקק הישראלי מנגנון לביקורת שיפוטית שמטרתו "להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים" (סעיף 1 לחוק החוזים האחידים). בלב מנגנון זה הציב המחוקק את חרב הביטול, שמקים סעיף 3 לחוק זה, ביחס לתנאים שיש בהם "משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות". ראו רעא 6992/22
"סבורני כי הצדק עם בית המשפט המחוזי, כי ככל שהמדובר בסעיף 10 הנזכר, אין המדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד לפי סעיף 3 לחוק החוזים האחידים. המדובר בתניה אשר מתיישבת עם השכל הישר, ושאין בה כשלעצמה דופי" ראו רעא 8364/23
בית עסק המציע שירותים או מוצרים ללקוחות יכול להשתמש בחוזה אחיד כדי להבטיח תנאים אחידים וברורים לכל לקוח, מבלי לשנות את תנאי ההסכם בין הלקוח לכל עסקה.
חוזה אחיד מאפשר לבית העסק להימנע ממבוך של משאים ומתנים פרטניים עם כל לקוח, ומספק לו יתרון של פשטות וניהול סיכונים, על ידי קביעת תנאים אחידים מראש.
במקרה של מחלוקות בין הלקוח לבית העסק, החוזה האחיד יכול לשמש כבסיס לפתרון המחלוקות, בהנחה שנכתב על פי חוק וכולל את כל ההוראות הנדרשות לשמירה על זכויות הצרכן.